למרות התייצבות מסוימת במצב הביטחוני, המלחמה, כידוע, עדיין נמשכת. צה”ל עדיין פועל בעזה לניקוי תשתיות טרור; בגבול הצפון כוחותינו ממשיכים להרחיק מחבלים, תוך שהייה מעבר לקווי האויב בלבנון ובסוריה; ובמקביל נדרש להתמודד עם איומים מרוחקים מצד איראן והחות’ים בתימן.
מציאות ביטחונית מורכבת זו מחייבת הגדלה קבועה ומשמעותית של תקציב הביטחון. כדי לאזן את העלויות הגדלות ואת נטל הריבית בשנים הבאות, נדרשת סדרת התאמות תקציביות תוך שמירה על גירעון מבוקר. המטרה היא לייצב את יחס החוב-תוצר בשנת 2025 ולהתחיל במתווה ירידה החל מ-2026.
לשם כך, התקציב לשנת 2025, שיעמוד על כ-609 מיליארד שקל, והתוכנית הכלכלית שהובאו לאישור הממשלה כוללים צעדי התכנסות, בהיקף של כ-37 מיליארד ש”ח, הנדרשים לעמידה ביעד הגירעון שנקבע ל-4.4%.
צעדי ההתכנסות התקציבית, למרות מורכבותם והקשיים הכרוכים בהם, הינם הכרחיים להמשך המאמץ המלחמתי. תוכנית ההתאמות התקציביות נבנתה כך שתחול על כלל החברה הישראלית, תוך רגישות לצרכים החיוניים של כל קבוצה.
את חשיבות הצעדים הללו הדגיש נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, בישיבת הממשלה לאישור התקציב: “אין ספק כי ההתאמות התקציביות הנדרשות כדי להשיג את יעד הגירעון המוצע הן כואבות ומטילות נטל כבד על הציבור. אך ככל שלא יינקטו ההתאמות הנדרשות, הציבור ייפגע מעליות מחירים ומריבית גבוהה יותר. מסגרת תקציב אחראית, כפי שהוצעה היום, תוך ביצוע התאמות תקציביות בהיקף שיאפשר לתת מענה אמין ובר-קיימא לצרכי הביטחון והמלחמה הוא צו השעה”.
צעדי ההתכנסות המתוארים לעיל, מוצגים כפי שהובאו לאישור בממשלה, אך חשוב להדגיש כי הם אינם סופיים. כמקובל בתהליך אישור התקציב, נעשים שינויים בסעיפים וחלקם כבר יושם. עם זאת, כל שינוי בצעדים המוצעים יחייב את הממשלה לנקוט צעדים משלימים אחרים לאיזון התקציב.
לצד צעדי ההתכנסות התקציביים, התוכנית הכלכלית כוללת גם שורה של שינויים מבניים משמעותיים, שמטרתם לקדם את הצמיחה במשק ולשפר את השירות לאזרחים.
