העת הזו היא עת גורלית, היסטורית. הפסקת המלחמה אינה רק החלטה מוסרית קשה – היא איום ישיר על ביטחון מדינת ישראל. אחרי השביעי באוקטובר, למדנו בדרך הקשה עד כמה ההרתעה שלנו חשובה. ויתורים לאויב מחלישים את כושר ההגנה שלנו, מעודדים חטיפות נוספות, ומסכנים את חיי אזרחי ישראל בכל יום מחדש. זו לא הדרך לניצחון, זו הדרך לאסון הבא.

אנו, אזרחי ישראל, משרתי כוחות המילואים ומשפחותינו, ב-15 החודשים האחרונים מאז מתקפת הטרור הארורה, הקרבנו את כל מה שהיה לנו לתת. מאות ימי מילואים שבהם איבדנו חברים, מפקדים ופקודים, ספגנו פגיעות בגוף ובנפש, פגיעות בבית, בקריירה ובלימודים. כל זאת עבור מדינת ישראל ועם ישראל היקרים לנו מכל, כדי להביא את הניצחון ולהשיב את הביטחון הלאומי שספג מכה שלא היתה כדוגמתה.

סיום הלחימה במצב שבו ארגון הטרור הרצחני חמאס עדיין שולט ברצועת עזה, ומדינת ישראל מחזקת את החמאס בשחרור אלפי אסירים רוצחים ומספקת לו מיליארדי שקלים בציוד וסחורות, היא תבוסה מוחלטת של מדינת ישראל במערכה, וזריקת מוטיבציה אדירה לשיטת החטיפות של האויב.

הניצחון של ישראל במלחמת הקיום הזו, חייב להסתיים בהכרעת האויב ושלילת יכולתו לתקוף שוב בעתיד.

לכן אנו דורשים מהמטה הכללי של צהל ומקבינט המלחמה לצאת במהלך אגרסיבי ומהיר שיביא סוף סוף לניצחון ישראלי חד וברור במלחמה
באמצעות הפעולות הבאות:
1. מתן אפשרות ליציאה מיידית מעזה לכל מי שחפץ בכך (גם דרך שדה"ת רמון, בכפוף לבדיקת שב"כ) וצמצום מוטות השליטה של חמאס על אוכלוסייה
2. גביית מחיר טריטוריאלי כבד וקבוע מרצועת עזה
3. השמדה מוחלטת ארגון חמאס וכל החברים בו

לחמנו במשך 15 חודשים. נכנסנו ויצאנו וראינו בעינינו את המצב בשטח ואת האפשרות הברורה לסיים את המלחמה בניצחון מכריע של מדינת ישראל, ולמרות זאת – חמאס עדיין עומד על רגליו.

הרמטכ"ל הוחלף, שר הביטחון הוחלף, נשיא ארה"ב הוחלף. עכשיו זוהי צומת קבלת ההחלטה: ניצחון או הפסד, אין אמצע, ואין תירוצים.